יהודה

יהודה

אזהרה מפשיעה

הפסוקות של ספר יהודה הן מוזערים, נכתבו על ידי יהודה אחי יעקב, עבד ישו המשיח. מאמינים כי נכתב בין השנים 65-80 לספירה. ספר יהודה הוא אזהרה לכנסייה נגד מורים זדים ולימודיהם. יודה מתחיל בלהכיר את עצמו ואת מטרתו לכתוב המכתב. הוא אומר שכותב כדי להזכיר לכנסייה את חשיבות האמונה ולעודדם להיתקע באמונתם. הוא ממשיך להזהיר את הכנסייה על סכנת המורים הזדים וימותיהם. הוא מזהירם כי מורים אלו יובילו אותם לשגיאה ויגרמו להם לסגת מהאמת. יודה ממשיך ומביא דוגמאות למורים הזדים ולימודיהם. הוא מזכיר את הדוגמה של בני ישראל שנבדלו על ידי הנביאים הזדים של בעל. הוא מזכיר גם את הדוגמה של המלאכים שעזבו את מקומם הראוי בשמים ונידונו לעונש עולם. ואז הוא ממשיך ומזהיר את הכנסייה על הנסיבות של עקבות אחרי מורים אלו. הוא אומר כי אלה שיתוודו להם יידונו וינידנו. יודה ממשיך ומעודד את הכנסייה להשאר נאמנים ולהיתקע באמונתם. הוא מעודדם להיות רחמנים ולהראות אהבה אחד לשני. גם הוא מעודדם להיות סבלניים ולהתמודד באמונתם. לבסוף, יודה מסיים את מכתבו בתפילה עבור הכנסייה. הוא מתפלל שאלוהים ישמור עליהם מהתרדדות מהאמת ושיתן להם כוח ואומץ להיתקע באמונתם. ספר יהודה הוא תזכורת עצובה לכנסייה על חשיבות האמונה ועל היתקע באמת. זהו אזהרה נגד מורים זדים ולימודיהם ותזכורת לנסיבות של עקבות אחריהם. זה גם עידוד להישאר נאמנים ולהראות אהבה ורחמים אחד לשני.