ירמיהו 5

שחיתות ירושלים והמשפט הקרב

סיכום בעברית: ה' מחפש אדם צדיק בירושלים, אך מוצא רק רשעות, שקר, וניאוף, ומכריז על עונש קרב של גויים שיכבשו את העיר בשל חטאיהם.

1שֹׁוטְטוּ בְּחוּצֹות יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחֹובֹותֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ׃

2וְאִם חַי־יְהֹוָה יֹאמֵרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ׃

3יְהֹוָה עֵינֶיךָ הֲלֹוא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא־חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב׃

4וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ־דַּלִּים הֵם נֹואֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם׃

5אֵלֲכָה־לִּי אֶל־הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אֹותָם כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מֹוסֵרֹות׃

6עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבֹות יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם כָּל־הַיֹּוצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ [מְשֻׁבֹותֵיהֶם כ] (מְשׁוּבֹותֵיהֶם ׃ ק)

7אֵי לָזֹאת [אֶסְלֹוחַ ־ כ] (אֶסְלַח־לָךְ ק) בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים וָאַשְׂבִּעַ אֹותָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זֹונָה יִתְגֹּדָדוּ׃

8סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ׃

9הַעַל־אֵלֶּה לֹוא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה וְאִם בְּגֹוי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי׃ ס

10עֲלוּ בְשָׁרֹותֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל־תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישֹׁותֶיהָ כִּי לֹוא לַיהוָה הֵמָּה׃

11כִּי בָגֹוד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה נְאֻם־יְהוָה׃

12כִּחֲשׁוּ בַּיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֹא־הוּא וְלֹא־תָבֹוא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לֹוא נִרְאֶה׃

13וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם׃ ס

14לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָתַם׃

15הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גֹּוי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָה גֹּוי ׀ אֵיתָן הוּא גֹּוי מֵעֹולָם הוּא גֹּוי לֹא־תֵדַע לְשֹׁנֹו וְלֹא תִשְׁמַע מַה־יְדַבֵּר׃

16אַשְׁפָּתֹו כְּקֶבֶר פָּתוּחַ כֻּלָּם גִּבֹּורִים׃

17וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנֹותֶיךָ יֹאכַל צֹאנְךָ וּבְקָרֶךָ יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּוטֵחַ בָּהֵנָּה בֶּחָרֶב׃

18וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם־יְהֹוָה לֹא־אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה׃

19וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אֹותִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם׃ ס

20הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹר׃

21שִׁמְעוּ־נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ׃

22הַאֹותִי לֹא־תִירָאוּ נְאֻם־יְהֹוָה אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חֹול גְּבוּל לַיָּם חָק־עֹולָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ׃

23וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סֹורֵר וּמֹורֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ׃

24וְלֹא־אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם [וְיֹרֶה כ] (יֹורֶה ק) וּמַלְקֹושׁ בְּעִתֹּו שְׁבֻעֹות חֻקֹּות קָצִיר יִשְׁמָר־לָנוּ׃

25עֲוֹנֹותֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטֹּוב מִכֶּם׃

26כִּי־נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ׃

27כִּכְלוּב מָלֵא עֹוף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל־כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ׃

28שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתֹום וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיֹונִים לֹא שָׁפָטוּ׃

29הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה אִם בְּגֹוי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי׃ ס

30שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ׃

31הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ־בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל־יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה־תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ׃