ירמיהו 22

שופטים ומלכים: תוכחה וגזר דין

סיכום בעברית: ירמיהו מטיף למלכי יהודה לנהוג בצדק ומשפט, ומזהיר אותם על הענישה הקרובה בשל חטאיהם ואי-צדקתם כלפי העם החלש.

1כֹּה אָמַר יְהוָה רֵד בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃

2וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה׃ ס

3כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשֹׁוק וְגֵר יָתֹום וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקֹום הַזֶּה׃

4כִּי אִם־עָשֹׂו תַּעֲשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאֹו רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא [וְעַבְדָו כ] (וַעֲבָדָיו ק) וְעַמֹּו׃

5וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי־לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה׃ ס

6כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה עַל־בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנֹון אִם־לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא [נֹושָׁבָה כ] (נֹושָׁבוּ׃ ק)

7וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל־הָאֵשׁ׃

8וְעָבְרוּ גֹּויִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָעִיר הַגְּדֹולָה הַזֹּאת׃

9וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם׃ ס

10אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל־תָּנֻדוּ לֹו בְּכוּ בָכֹו לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עֹוד וְרָאָה אֶת־אֶרֶץ מֹולַדְתֹּו׃ ס

11כִּי כֹה אָמַר־יְהוָה אֶל־שַׁלֻּם בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה לֹא־יָשׁוּב שָׁם עֹוד׃

12כִּי בִּמְקֹום אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתֹו שָׁם יָמוּת וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עֹוד׃ ס

13הֹוי בֹּנֶה בֵיתֹו בְּלֹא־צֶדֶק וַעֲלִיֹּותָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלֹו לֹא יִתֶּן־לֹו׃

14הָאֹמֵר אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדֹּות וַעֲלִיֹּות מְרֻוָּחִים וְקָרַע לֹו חַלֹּונָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשֹׁוחַ בַּשָּׁשַׁר׃

15הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלֹוא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טֹוב לֹו׃

16דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיֹון אָז טֹוב הֲלֹוא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־יְהוָה׃

17כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפֹּוךְ וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה לַעֲשֹׂות׃ ס

18לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־יְהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא־יִסְפְּדוּ לֹו הֹוי אָחִי וְהֹוי אָחֹות לֹא־יִסְפְּדוּ לֹו הֹוי אָדֹון וְהֹוי הֹדֹה ׃

19קְבוּרַת חֲמֹור יִקָּבֵר סָחֹוב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם׃ ס

20עֲלִי הַלְּבָנֹון וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קֹולֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ׃

21דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא־שָׁמַעַתְּ בְּקֹולִי׃

22כָּל־רֹעַיִךְ תִּרְעֶה־רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ׃

23[יֹשַׁבְתִּי כ] (יֹשַׁבְתְּ ק) בַּלְּבָנֹון [מְקֻנַּנְתִּי כ] (מְקֻנַּנְתְּ ק) בָּאֲרָזִים מַה־נֵּחַנְתְּ בְּבֹא־לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה ׃

24חַי־אָנִי נְאֻם־יְהוָה כִּי אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חֹותָם עַל־יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ׃

25וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר־אַתָּה יָגֹור מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים׃

26וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת־אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־יֻלַּדְתֶּם שָׁם וְשָׁם תָּמוּתוּ׃

27וְעַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ׃ ס

28הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בֹּו מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעֹו וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ׃

29אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־יְהוָה׃ ס

30כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעֹו אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עֹוד בִּיהוּדָה׃