זכריה 8

שיבת ירושלים ותקומתה

סיכום בעברית: פרק זה מבשר על שיבת העם היהודי לירושלים, מבטיח שלום ושמחה, ומעודד את העם לשוב ולבנות את המקדש והעיר בביטחון ובתקווה.

1וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר׃

2כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות קִנֵּאתִי לְצִיֹּון קִנְאָה גְדֹולָה וְחֵמָה גְדֹולָה קִנֵּאתִי לָהּ׃

3כֹּה אָמַר יְהוָה בְתִּי אֶל־צִיֹּון וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר־הָאֱמֶת וְהַר־יְהוָה צְבָאֹות הַר הַקֹּדֶשׁ׃ ס

4כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנֹות בִּרְחֹבֹות יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתֹּו בְּיָדֹו מֵרֹב יָמִים׃

5וּרְחֹבֹות הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדֹות מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃ ס

6כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם־בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ

7כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מֹושִׁיעַ אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבֹוא הַשָּׁמֶשׁ׃

8וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה׃ ס

9כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיֹום יֻסַּד בֵּית־יְהוָה צְבָאֹות הַהֵיכָל לְהִבָּנֹות׃

10כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיֹּוצֵא וְלַבָּא אֵין־שָׁלֹום מִן־הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת־כָּל־הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ׃

11וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃

12כִּי־זֶרַע הַשָּׁלֹום הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃

13וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגֹּויִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֹושִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל־תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃ ס

14כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וְלֹא נִחָמְתִּי׃

15כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אַל־תִּירָאוּ׃

16אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלֹום שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃

17וְאִישׁ ׀ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל־תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם־יְהוָה׃ ס

18וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר׃

19כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות צֹום הָרְבִיעִי וְצֹום הַחֲמִישִׁי וְצֹום הַשְּׁבִיעִי וְצֹום הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשֹׂון וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טֹובִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלֹום אֱהָבוּ׃ פ

20כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבֹּות׃

21וְהָלְכוּ יֹשְׁבֵי אַחַת אֶל־אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלֹוךְ לְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות אֵלְכָה גַּם־אָנִי׃

22וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגֹויִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ ס

23כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנֹות הַגֹּויִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם׃ ס