במדבר 27

נחלת בנות צלפחד

סיפור על בנות צלפחד שביקשו נחלה בארץ כנען, ומשה שואל את ה' כיצד לחלק את הנחלה. ה' מורה למשה למנות את יהושע כממשיכו להנהגת העם.

1וַתִּקְרַבְנָה בְּנֹות צְלָפְחָד בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן־יֹוסֵף וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה׃

2וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל־הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל־מֹועֵד לֵאמֹר׃

3אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא־הָיָה בְּתֹוךְ הָעֵדָה הַנֹּועָדִים עַל־יְהוָה בַּעֲדַת־קֹרַח כִּי־בְחֶטְאֹו מֵת וּבָנִים לֹא־הָיוּ לֹו׃

4לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתֹּוךְ מִשְׁפַּחְתֹּו כִּי אֵין לֹו בֵּן תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתֹוךְ אֲחֵי אָבִינוּ׃

5וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה׃ ס

6וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

7כֵּן בְּנֹות צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתֹוךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן׃

8וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבֵן אֵין לֹו וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתֹו לְבִתֹּו׃

9וְאִם־אֵין לֹו בַּת וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתֹו לְאֶחָיו ׃

10וְאִם־אֵין לֹו אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתֹו לַאֲחֵי אָבִיו׃

11וְאִם־אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתֹו לִשְׁאֵרֹו הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתֹּו וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס

12וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃

13וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־עַמֶּיךָ גַּם־אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ׃

14כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר־צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר־צִן׃ פ

15וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֵאמֹר׃

16יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר אִישׁ עַל־הָעֵדָה׃

17אֲשֶׁר־יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יֹוצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה׃

18וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ בֹּו וְסָמַכְתָּ אֶת־יָדְךָ עָלָיו׃

19וְהַעֲמַדְתָּ אֹתֹו לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל־הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתֹו לְעֵינֵיהֶם׃

20וְנָתַתָּה מֵהֹודְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

21וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לֹו בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִתֹּו וְכָל־הָעֵדָה׃

22וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו וַיִּקַּח אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל־הָעֵדָה׃

23וַיִּסְמֹךְ אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה׃ פ