ישעיהו 62

שיבת ציון ותקומתה

סיכום בעברית: נבואה על תקומת ירושלים והגאולה העתידית, המדגישה את הבטחת ה' לשיקום והרמת קרנה של העיר, תוך הדגשת אהבתו וברית השלום שלו עם עמו.

1לְמַעַן צִיֹּון לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקֹוט עַד־יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר׃

2וְרָאוּ גֹויִם צִדְקֵךְ וְכָל־מְלָכִים כְּבֹודֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ׃

3וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד־יְהוָה [וּצְנֹוף כ] (וּצְנִיף ק) מְלוּכָה בְּכַף־אֱלֹהָיִךְ׃

4לֹא־יֵאָמֵר לָךְ עֹוד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא־יֵאָמֵר עֹוד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי־בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי־חָפֵץ יְהוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל׃

5כִּי־יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשֹׂושׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ׃

6עַל־חֹומֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל־הַיֹּום וְכָל־הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת־יְהוָה אַל־דֳּמִי לָכֶם׃

7וְאַל־תִּתְּנוּ דֳמִי לֹו עַד־יְכֹונֵן וְעַד־יָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃

8נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינֹו וּבִזְרֹועַ עֻזֹּו אִם־אֶתֵּן אֶת־דְּגָנֵךְ עֹוד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם־יִשְׁתּוּ בְנֵי־נֵכָר תִּירֹושֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בֹּו׃

9כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת־יְהוָה וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרֹות קָדְשִׁי׃ ס

10עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל־הָעַמִּים׃

11הִנֵּה יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת־צִיֹּון הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָיו׃

12וְקָרְאוּ לָהֶם עַם־הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהוָה וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה׃ ס