יחזקאל 26

צֹר הַנִּשְׁמָדָה

סיכום בעברית: נבואה נגד צור, הצהרה על חורבנה המלאה והשמדתה המוחלטת על ידי נבוכדנאצר מלך בבל, בשל שמחתה על נפילת ירושלים.

1וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃

2בֶּן־אָדָם יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתֹות הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה׃

3לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים כְּהַעֲלֹות הַיָּם לְגַלָּיו׃

4וְשִׁחֲתוּ חֹמֹות צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אֹותָהּ לִצְחִיחַ סָלַע׃

5מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתֹוךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגֹּויִם׃

6וּבְנֹותֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ

7כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מֵבִיא אֶל־צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִצָּפֹון מֶלֶךְ מְלָכִים בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם־רָב׃

8בְּנֹותַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה׃

9וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו׃

10מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקֹּול פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חֹומֹותַיִךְ בְּבֹאֹו בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבֹואֵי עִיר מְבֻקָּעָה׃

11בְּפַרְסֹות סוּסָיו יִרְמֹס אֶת־כָּל־חוּצֹותָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבֹות עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד׃

12וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ וְהָרְסוּ חֹומֹותַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתֹוךְ מַיִם יָשִׂימוּ׃

13וְהִשְׁבַּתִּי הֲמֹון שִׁירָיִךְ וְקֹול כִּנֹּורַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עֹוד׃

14וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עֹוד כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס

15כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצֹור הֲלֹא ׀ מִקֹּול מַפַּלְתֵּךְ בֶּאֱנֹק חָלָל בֵּהָרֵג הֶרֶג בְּתֹוכֵךְ יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים׃

16וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאֹותָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת־מְעִילֵיהֶם וְאֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדֹות ׀ יִלְבָּשׁוּ עַל־הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ׃

17וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נֹושֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יֹושְׁבֶיהָ׃

18עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן יֹום מַפַּלְתֵּךְ וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ׃ ס

19כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא־נֹושָׁבוּ בְּהַעֲלֹות עָלַיִךְ אֶת־תְּהֹום וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים׃

20וְהֹורַדְתִּיךְ אֶת־יֹורְדֵי בֹור אֶל־עַם עֹולָם וְהֹושַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות כָּחֳרָבֹות מֵעֹולָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים׃

21בַּלָּהֹות אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא־תִמָּצְאִי עֹוד לְעֹולָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃ ס