סיפורו של זיזה

זיזא היה דמות מקראית שחיה בימי השופטים. הוא היה בן המלך שאול ואחיו של יהונתן ואיש־בשת. נודע עליו בעזה ונאמנותו לאביו. זיזא היה לוחם אמיץ שנלחם לצידי אביו במלחמות רבות. ידוע גם בנאמנותו לאביו, גם כששאול נדחה על ידי אלוהים. הוא היה נאמן עד הסוף, וכאשר שאול מת במלחמה, זיזא היה אחד מהמעטים שנשארו איתו עד הסוף. זיזא ידוע גם באומץ שלו בקרב. הוא היה אחד מהמעטים שעמדו נגד פלשתים כאשר הם התקיפו את ישראל. הוא נזכר גם באומץ שלו נגד הסכנה, וברצונו להילחם על מה שהאמין בו. זיזא נזכר בעיקר בנאמנותו לאביו ובאומץ שלו בקרב. הוא היה בן נאמן שעמד לצידי אביו עד הסוף, ולוחם אמיץ שנלחם על מה שהאמין בו. הוא זוכר כסמל של אומץ ונאמנות במקרא.
משמעות השם
זיזא: תפארת
מקור השם
Hebrew
אזכור ראשון
1 Chronicles 4:37
אזכורים בתנ״ך
4 אזכורים
בכתיב עברי
זיזה