סיפורו של תָמָה

טמה היתה דמות מקראית שמוזכרת בספר בראשית. היא הייתה בתו של ישמעאל, בן אברהם והגר, ואחותו של נבית. טמה הייתה הבכורה מתוך שנים עשר בני ישמעאל. טמה מוכרת בעיקר מתוך תפקידה בברית בין אברהם לאבימלך. אברהם כינה ברית עם אבימלך, מלך גרר, ואבימלך ביקש מאברהם להשביע בשם האל. אברהם ביקש מטמה להיות עדתו והיא הסכימה. טמה גם מוזכרת בעקבותיו של אברהם. לאחר מותו של אברהם, ישמעאל ובניו, כולל טמה, קברו אותו במערת המכפלה. טמה נזכרת בנאמנותה ואמונתה לאביה ובנתינתה להיות עד בברית בין אברהם לאבימלך. היא משמשת דוגמה לבת נאמנה שמוכנה לעשות כל מה שיתבקש ממנה.
משמעות השם
תמה - תרגום: שלמות
מקור השם
תָמָר
אזכור ראשון
Nehemiah 7:55
אזכורים בתנ״ך
1 אזכורים
בכתיב עברי
תמה