סיפורו של שלתיאל

סלתיאל היה דמות מקראית שהוזכרה בייחס של ישו בבשורה לפי מתי. הוא היה בן ליקויה, מלך יהודה, ואביו של זרובבל. סלתיאל מוכר ביותר בשל התפקיד שלו בשחזור מקדש ירושלים. לפי המקרא, סלתיאל הובה בשבי לבבל על ידי מלך נבוכדנצר בשנת 597 לפנה"ס. מאוחר יותר הוא שוחרר וחזר לירושלים, שם מינה אותו כורש הגדול לבנות מחדש את המקדש. סלתיאל היה גם אביו של ישו, מאחר שהוא היה אביו של זרובבל, שהיה אביו של אביהוד, שהיה אביו של אליקים, שהיה אביו של אזור, שהיה אביו של צדוק, שהיה אביו של אחים, שהיה אביו של אליהוד, שהיה אביו של אלעזר, שהיה אביו של מתן, שהיה אביו של יעקב, שהיה אביו של יוסף, שהיה אביו של ישו. סלתיאל מוכר גם ביותר על תפקידו בייחס של ישו, שכן הוא היחיד בייחס שאינו נצר ישיר של מלך דוד. לסלתיאל לא היו אחים ידועים.
משמעות השם
שְׁאַלְתִּיאֵל
מקור השם
שַׁאֲלָתִיאֵל
אזכור ראשון
1 Chronicles 3:17
אזכורים בתנ״ך
3 אזכורים
בכתיב עברי
סלאתיאל