סיפורו של רוחמה

רוחמה היא דמות מקראית שנזכרת בספר הושע. היא בתה של גומר והושע, ואחותה של לא רוחמה. היא מוכרת בעיקר כסמל לרחמים ולחסד של אלוהים. המשימה של רוחמה בתנ"ך היא לייצג את רחמי והחסד של אלוהים. היא סמל לרצון של אלוהים לסלוח ולשחזר את עמו, אף אחרי שחטאו. השם שלה משמעותו "רחמים" או "חסד" בעברית. אירועי חייה העיקריים של רוחמה לא רשומים במקרא. אך אביה, הושע, היה נביא שדבר נגד חטאי ישראל. גם הוא הנביא על באותו המשיח. הושע וגומר היו הוריה של רוחמה. אחיה היה לא רוחמה. אין הזכרונות במקרא לאחר לידתה של רוחמה, ולכן אין ברור מה קרה לה. רוחמה נזכרת בעיקר כסמל לרחמי ולחסד של אלוהים. היא תזכורת כי אלוהים מוכן לסלוח ולשחזר את עמו, אף אחרי שחטאו. שמה היא תזכורת לרצון של אלוהים להראות רחמים וחסד לאותם שמבקשים אותם.
משמעות השם
המתקשרת
מקור השם
Hebrew
אזכור ראשון
Hosea 1:6
אזכורים בתנ״ך
3 אזכורים
בכתיב עברי
רוחמה