סיפורו של אוֹנָן

עמדת הישיבה
אונן היה דמות מתוך המקרא, בן יהודה ותמר. הוא היה אח של ער, שאלח ופרץ. אונן מכונה היטב בתוך סיפורו של יהודה ותמר, שמופיע בספר בראשית. בסיפור, יהודה הבטיח לתת את בנו, ער, לתמר כאישה. כאשר ער מת, יהודה אמר לאונן למלא את ההבטחה ולהתחתן עם תמר. אונן סירב, ובמקום זה שפך את זרעו על האדמה כאשר הכניס אל תמר. זה הורע בעיני האל, ואונן נהרג. אונן מכונה היטב על מריו נגד האל, ועל מונח "אוננות," שנובע משמו ושמו מתייחס למעשה של האונן. גם נזכר על תפקידו בסיפור של יהודה ותמר, שנראה כמוסר לחשיבות מילוי ההבטחות.
משמעות השם
אונן - כאשר מופיע שם זה במקרא, אין לו משמעות נרדפת ברורה מחוץ לנרטיב המקראי. יש מעט מקורות שמציינים שככל הנראה יש לשם שורש בעברית, עם משמעות "עז" או "חזק" אך השימוש בו בתקופה מודרנית הוא נדיר.
מקור השם
Hebrew
Role
עמדת הישיבה
אזכור ראשון
Genesis 38:4
אזכורים בתנ״ך
8 אזכורים
בכתיב עברי
אונאן