סיפורו של נח

נח הוא דמות מהתנ"ך שהוכרה בעיקר כגיבור סיפור המבול הגדול. לפי ספר בראשית, האלוהים ראה שהארץ מלאה בחמס ורשע, והחליט להשמיד אותה במבול. אך האלוהים בחר בנח לבנות תיבה, או ספינה גדולה, כדי להציל את עצמו, את משפחתו וזוג מכל מין בעלי חיים מהמבול. לאחר שהמים של המבול ספקו, נח שחרר את הבעלי חיים מהתיבה והאלוהים כרת ברית, או הבטחה, עם נח שלא ישחית שוב את הארץ במבול. נח זוכר גם מלקטת את הכרם הראשון והתערער, שהביא לבושת בנו חם. נח נחשב לאיש צדיק שקיים את רצון האלוהים והוא נזכר כסמל של תקווה וישועה. סיפורו של נח והמבול הגדול המשיך להיות חלק חשוב מהמורשת הדתית והתרבותית של הרבים ברחבי העולם, ונחתם באופן שונה לאורך המאה. התאריך המדויק ללידתו ולמותו של נח אינו מצוין בתנ"ך, אך מאמינים בכך שהוא חיה בראשית תולדות האדם. נח משוער שחי 950 שנה, על פי התולדות שניתנו בספר בראשית. סיפורו של נח והמבול הגדול היה נושא עניין רב בתחומי הדת, ההיסטוריה והתרבות, והמשיך לעודד אנשים ולעצב את הדרך שבה הם מבינים את העולם ומקומם בו.
משמעות השם
נֹחַ - נֹחַ (Noach) - פירושו הוא "מנוחה" או "נחת".
מקור השם
עברית
Role
אבי המשפחה
אזכור ראשון
Genesis 5:29
אזכורים בתנ״ך
66 אזכורים
בכתיב עברי
נח