סיפורו של נִמְרָה

נמרה היה דמות מקראית שנזכרת בספר במדבר. הוא היה בן קנעז, אחיו של כלב, ונכדו של חצרון. הוא היה משבט יהודה והיה אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לחקור את ארץ כנען. נמרה נודע בעיקר על תפקידו בחקירת כנען. הוא וכלב היו המרגלים היחידים שחזרו עם דו"ח חיובי, מעודדים את ישראל להיכנס לארץ המובטחת. הוא נודע גם באומץ ואמונה באלוהים, שכן הוא וכלב היו המרגלים היחידים שלא כרעו לפחד של העשרה האחרים. נמרה גם זוכר בנאמנותו לאלוהים ועמו. הוא וכלב היו המרגלים היחידים שלא כרעו לפחד של העשרה האחרים. הזכיר גם באומץ ואמונה באלוהים, שכן הוא וכלב היו המרגלים היחידים שלא כרעו לפחד של העשרה האחרים. נמרה זוכר על נאמנותו ואמונתו לאלוהים ולעם שלו. הוא הוא מופת של אומץ ואמונה בפני פחד ומאבק. הוא הוא מופת של נאמנות ואמונתו לאלוהים ולעם שלו, וזוכר על אומץ ואמונה באלוהים.
משמעות השם
נימרה - נקי, רך, נקי
מקור השם
העברית
אזכור ראשון
Numbers 32:3
אזכורים בתנ״ך
3 אזכורים
בכתיב עברי
נמרה