סיפורו של משה
משה הוא אחד הדמויות החשובות ביותר בתולדות עם ישראל והוא ממולא בתורה כנביא, מנהיג וחוקק. נולד במצרים להורים עברים, בתקופה בה בני ישראל חיים כעבדים בארץ ההיא. על פי התנ"ך, משה גדל בארמון פרעה אך בחר לזהות עם עמו ועם סבלם. לאחר שרצח מצרי שהתעלל בחברו עברי, משה ברח למדבר מדיאן, שם שהה שנים רבות כמרעה. שם הופיע אלוהים אל משה בסנה הבוערת וקרא לו להוציא את ישראל ממצרים ולהובילם אל הארץ המובטחת. באמצעות אותות ומופתים, משה שכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל והוביל אותם בדרכם במדבר. משה נודע ביותר בקבלת עשרת הדברים מאלוהים בהר סיני, שהם מקורם של קודים אתיים ומוסריים בני יהדות ובני נצרות. כתב גם את חמשת ספרי התורה, הידועים כתורה, המכילים את החוקים, הסיפורים וההוראות שהם מוסד המסורת והתרבות היהודית. לאורך חייו, משה פעל כותר בין הגוף ובני ישראל, מובילם, מודיעם ושאל בשמם. הוא נזכר כעבד צנוע ונשוא לקולו של אלוהים, וחייו ולימודיו ממשיכים להשפיע ולהנחות אנשי אמונה ברחבי העולם. התאריך המדוייק ללידתו ולמותו של משה אינו מפורט בתנ"ך, אך מאמינים שחי במאה ה-15 לפני הספירה. הוא מת בגיל 120, ועל פי התנ"ך אלוהים קבר אותו במקום בלתי ידוע בארץ מואב. משה נשאר דמות ממולאת גם ביהדות וגם בנצרות, ומורשתו ממשיכה לצור דעות ומעשים של מיליונים שברחבי העולם.
משמעות השם
מֹשֶׁה - Drawn out
מקור השם
עברית
Role
נָבִיא, שׁוֹפֵט מִקְרָאי
אזכור ראשון
Exodus 2:10
אזכורים בתנ״ך
784 אזכורים
בכתיב עברי
משה