סיפורו של מֵישַח

תפקיד: שר שבבבל
משח היה דמות מהתנ"ך שהתובארה בספר דניאל. הוא היה אחד משלשה בחורים שהובאו שבויים ממלכות יהודה והובאו לבבל. הוא היה בן שדרך ואחיו של עבד נגו. הוא היה מוכר כי סירב להשתחות לצלם הזהב שהוקם על ידי מלך נבוכדנאצר. כאשר המלך הניף צו שכל העם חייבים לכרוע לצלם, משח, שדרך ועבד נגו סירבו. המלך האיים לזרוק אותם לכב של אש אם הם לא יכרעו, אך הם עדיין סירבו. המלך התרגש על חוצפתם והניח להם להישאר ללא פגיעה. משח נזכר באמונתו ובאומץ שלו בפני סכנה. הוא הוא מופת לכך שהאמונה יכולה להיות חזקה מהפחד. הוא נזכר גם בנאמנותו לאל וברצונו לעמוד במה שהאמין בו. הוא מופת לכך שאדם יכול לעשות שינוי בעולם.
משמעות השם
מִישָׁאֵל (Mishael)
מקור השם
מֵישַׁךְ (Meishach)
Role
תפקיד: שר שבבבל
אזכור ראשון
Daniel 1:7
אזכורים בתנ״ך
14 אזכורים
בכתיב עברי
משך