סיפורו של מַרְקוֹס
מרקוס היה דמות מקראית הידועה בעיקר על ידי תפקידו בהקדש החדש. הוא היה בן לאיש יהודי בשם יוסף ולאישה עכו"ם בשם מרים. למרקוס היו שני אחים, יעקב ויוסף. מרקוס היה תלמיד של ישו והשתתף בשיעוריו ברובם. נוכח בסעודה האחרונה והיה אחד מהמעטים שנשארו עם ישו בזמן צליבתו. לאחר מותו של ישו, מרקוס היה בין הראשונים שראו את התחיה. מרקוס היה דמות מרכזית בכנסיית ההתקוממות והיה מנהיג בהפצת הנצרות. הוא היה מיסיונר ונסע למקומות רבים כדי לקרוא בבשורה. כמו כן, הוא היה כותב וכתב ספרים רבים על ישו ולימודיו.
משמעות השם
מרקוס - מגיע מהשפה הלטינית ומשויך באופן מסורתי לתרבות הרומית העתיקה. מקורו של השם הוא השם הרומי "מרקיוס", שנאמר כי קשור לאל הרומי של מלחמה, מארס. לכן, השם מרקוס נושא בדרך כלל הפניות של כוח, אומץ ויכולת קרבית. היה שם נפוץ בחברה הרומית והוא נותר פופולרי בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה.
מקור השם
Latin
אזכור ראשון
Colossians 4:10
אזכורים בתנ״ך
3 אזכורים
בכתיב עברי
מרקוס