סיפורו של חֶפְצִיבָה

חפציבה היא דמות מהתנ"ך שנזכרת במקרא העתיק. היא הייתה אשתו של מלך חזקיהו של יהודה ואם למנשה. היא הייתה מצאית מבית דוד ונודעת ביופיה ונאמנותה. חפציבה נולדה לאב ואם לא ידועים. לה היו לפחות אחד אח, אח בשם אחז. היא נישאה לחזקיהו, מלך יהודה, ויחד הם היו לה בן בשם מנשה. חפציבה נחשבת לאישה נאמנה לבעלה ולמי שמעה. היא הייתה אשה נאמנה ואם, ונודעת ביופיה וחן. היא הייתה נודעת גם בנאמנותה לבעלה ולאמונתה לאל. חפציבה היא דמות חשובה במקרא ונזכרת בנאמנותה והחיבוק שלה לאל. היא היא מופת לאשה נאמנת ואם, וסיפורה הוא מופת לאיך נאמנות והחיבוק לאל עשויים להביא ברכות.
משמעות השם
הפציבה - "עמיתתי בה" או "היא שמחתי".
מקור השם
עִבְרִי (Hebrew)
אזכור ראשון
2 Kings 21:1
אזכורים בתנ״ך
2 אזכורים
בכתיב עברי
חפזיבה