סיפורו של חֲנוֹך

חנוך (שם נוסף: חֲנוֹךְ) הוא דמות מהתנ"ך הידועה בעיקר בזכות אמונתו וצדקו הגדול. הוא בן ירד ואבי מתושלח. חנוך מוזכר בספר בראשית, ספר היובלים וספר חנוך. חנוך נודע בעיקר בגלל אמונתו וצדקו הגדולה. נאמר עליו ש"התהלך עם האלוהים" ונלקח לשמים מבלי לחוות את המוות. הוא ידוע גם בחכמתו וידעו, שהעביר לבנו מתושלח. חנוך ידוע גם בכתיבתו. נקרא עליו כתיבת ספר חנוך, שהוא אוסף של נבואות ולימודים. גם כתבו של ספר היובלים אושר לו, שהוא סיפור מחדש על אירועי התנ"ך מזמן אדם ועד זמן משה. חנוך הוא דמות משמעותית בתנ"ך ונזכר בזכות אמונתו וצדקו הגדולים. הוא נזכר גם בכתביו, שהועברו דור לדור. הוא משמש דוגמה לאמונה וצדק לכל המאמינים.
משמעות השם
חֲנוֹךְ
מקור השם
Hebrew.
אזכור ראשון
1 Chronicles 1:3
אזכורים בתנ״ך
2 אזכורים
בכתיב עברי
חנוך