סיפורו של גמליאל

גמליאל היה מנהיג דתי יהודי במאה ה-1 לספירה. הוא היה פרושי וחבר בסנהדרין, המועצה הדתית היהודית. הוא היה בן שמעון בן הלל ונכדו של הלל הזקן, המורה היהודי הגדול. לגמליאל היו שני אחים, יהודה ושמעון. גמליאל מכונה בעיקר על תפקידו בדין השליחים פטרוס ופיליפוס. כאשר הסנהדרין דנה מה לעשות עם השליחים, גמליאל ייעץ להשאיר את השליחים בשקט, אומר: "אם ממעשה אדם הזה הוא, יפול; אם מאלהים הוא, לא תוכלו להפוך את אלה, פן גם תמצאו להלחם על אלהים." עצתו נקבלה והשליחים שוחררו. גמליאל מכונה גם על לימודיו. הוא היה מורה גדול ולימודיו נערכו רבות. הוא תמך בחוק העל פה, שהיה אוסף של חוקים ומסורות יהודיים שהועברו במסורת פורית מדור לדור. הוא היה תומך גדול בשלום ובגישה של סובלנות. גמליאל נזכר כאחד מהדמויות המשפיעות בתולדות יהודיות. הוא היה מורה ומנהיג מצוין שנכבד גם על ידי יהודים וגם על ידי לא-יהודים. הוא נזכר בסובלנותו ומחויבותו לשלום ולצדק.
משמעות השם
אלוהים הוא פרסי שלי
מקור השם
גמליאל - Hebrew
Role
נשיא הסנהדרין
אזכור ראשון
Numbers 1:10
אזכורים בתנ״ך
7 אזכורים
בכתיב עברי
גמליאל