סיפורו של מצרים

מַעַמָד
מצרים הוא מוקד בבמה המקראית הידוע ביותר על תפקידו בסיפור יציאת מצרים. הוא היה בן יעקב ולאה, ואח של יהודה, יששכר, זבולון, דינה ויוסף. היה הבכור מבין שני עשר הבנים של יעקב, וקיבל נחלת כפל של אביו. מצרים היה המנהיג של בני ישראל במהלך שהייתם במצרים. הוא אחראי להוצאתם מעבדון ולהבאתם אל ארץ ההבטחה. גם הובילם בקרב נגד המצרים ואויבים נוספים. לו מיוחסת ניצחון במערכת יריחו. מצרים ידוע גם בתפקידו בעשר המכות שפלש. הוא היה המשיח את המכות על המצרים, כדי לשכנע את פרעה לשלוח את בני ישראל. הוביל את בני ישראל בכרוע ים סוף, ובהנחת עשרת הדברים. מצרים נזכר בתורתו ואומץו בהוצאת בני ישראל מעבדון ואל ארץ ההבטחה. הוא היה דמות חשובה במקרא, וסיפורו הוא דוגמה לאמונה ולהתמדה.
משמעות השם
מצרים
מקור השם
יווני
Role
מַעַמָד
אזכור ראשון
Genesis 12:10
אזכורים בתנ״ך
646 אזכורים
בכתיב עברי
מצרים