סיפורו של אדם

אדם הוא האדם הראשון בתנ"ך ונחשב לאבי כל האנושות. לפי ספר בראשית, ברא אלוהים את אדם מעפר ונשחת בו נשמת חיים. כרסום, הניח את אדם בגן עדן והטיל עליו אחריות לטפל בגן ובכל החיות שבו. אדם נודע בעיקר בתורו בסיפור נפילת האדם. לפי המקרא, ציו אלוהים לאדם שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, אך אדם נסה על ידי חוה, שניסתה על ידי הנחש, לאכול מהעץ. לאחר אכילת הפרי, אדם וחוה התעוררו לכך שהם ערמים וחושבים, והקשר שלהם עם אלוהים שתו לנצח. האירוע הזה נודע כנפילת האדם, ונכלל כגורם לבואו של החטא והמוות לעולם. למרות תפקידו בנפילה, אדם נזכר גם כאדם הראשון ואבי כל האנושות. במסורת היהודית והנוצרית, נחשב לסמל לסכנות הניסיון ולחשיבות הכניעה לאלוהים. תאריך הלידה והמוות המדויק של אדם לא מצוין בתנ"ך, אך מאמינים כי חי במאה התרי"ט, לפי היחס בספר בראשית. סיפורו של אדם ממשיך להיות חלק חשוב מהמורשת הדתית והתרבותית של הרבה אנשים ברחבי העולם, וירושתו ממשיך לצור את הדרך שבה אנשים מבינים את תפקידם של האנושות ואת מהות החטא והרע.
משמעות השם
אָדָם - "אדם"
מקור השם
עברית
Role
אבי כל האנושות
אזכור ראשון
Genesis 2:19
אזכורים בתנ״ך
32 אזכורים
בכתיב עברי
אדם